פתיחה

כל עסק או עמותה בבואם להתחיל לגבות כסף ניצבים בפני השאלה באיזה אמצעי תשלום להשתמש האם בהוראות קבע בנקאיות או באשראי. ובאופן כללי מה ההבדל בין השניים.

על מנת לעשות סדר ולבדוק כדאיות יש לנו 4 שאלות מנחות, אחרי שיהיו תשובות ברורות לשאלות יהיה קל להחליט על איזה אמצעי תשלום ללכת ומה כרוך בכל אחת מהאופציות.

השאלות הן:

לְאיזו מטרה גובים את הכסף?

איך יתבצע תהליך הגביה?

כמה גובה עלות לכל חיוב?

מתי חשוב לנו שהכסף יכנס לחשבון?

לְאיזו מטרה גובים?

ראשית צריך לברר את מטרת הגביה.

אם ברצונכם לגבות תשלום עברו שרות מתמשך כגון: דמי חבר, שכר לימוד, שכר דירה וכד' מומלץ לבחור בהוראות קבע בנקאיות משום שבכרטיסי אשראי מצוי יותר החלפות כרטיס, כרטיס חסום וכו' ובהוראת קבע החיוב יותר יציב.

וכן באשראי קל יותר לבטל תשלומים אחורה מאשר בהוראת קבע.
אולם אם הגביה היא עבור תשלומים ח"פ  או הוראות קבע קצרות טווח כגון: תרומות או מכירת מוצרים עדיף לגבות באשראי. משום שהתהליך שהוראת קבע עוברת עד שאפשר להתחיל לגבות אותה וכן העלויות שכרוכות בזה (פירוט בהמשך) בדרך כלל לא מצדיק חיוב בהוראת קבע. וישנו יתרון נוסף לגביה באשראי שניתן לתפוס מסגרת ולהבטיח את המשך התשלומים.

כמה גובה עלות לכל חיוב?

מרכיב חשוב בבדיקת כדאיות מאיזה אמצעי תשלום לגבות הוא גובה העלות לכל עסקה.

ישנם 2 סוגי עמלות יחסית קבועות בכל צורת חיוב:

1. עמלה חודשית
   בגבית הוראות קבע בנקאיות אין חיוב חודשי קבוע לעומת חברות האשראי שברוב המקרים יש עמלה חודשית שעל פי רב משולמת בכל מקרה, גם אם לא היו עסקאות.
2. עמלת פעולה
   הבנק גובה לכל  שורה בין 1.5-2 ש"ח. וחברות האשראי גובה אחוזים מהעסקה (בכרטיסים רגילים) בין 1.5-2%.

לפיכך, הסכום המשמש כנקודת מבדק לכדאיות הוא 100 ש"ח.
במקרה  שמרבית החיובים הינם בסכומים הגבוהים מ100 ש"ח מומלץ לגבות דרך הו"ק בנקאית. אולם במידה והסכומים נמוכים יותר כדאי לגבות באשראי

לדוגמה: אם החיוב הינו ע"ס 2300 ש"ח. עמלת הבנק הינה: 1.5-2 ש"ח עמלת חב' האשראי הינה: 34.5-46 ₪ וככל שהסכום גבוה יותר הפער גדל בין שני אמצעי התשלום.

ולעומת זאת  אם סכום החיוב הינו 18 ₪ עמלת הבנק היא: 1.5-2 ₪ ועמלת חב' האשראי הינה: 0.27-0.36 ₪. 

ישנה עוד 2 עמלות  שיש לקחת בחשבון:

1. עמלת הקמת הוראת קבע
   כל הו"ק חדשה שמחויבת בבנק ישנה עמלת הקמת הרשאה באזור ה15 ₪. באשראי לא קיימת עמלה זו. 
2.  עמלת החזרת עסקה.
   בחיוב באשראי במידה וניסו לגבות כרטיס שחזר על סירוב לא תגבה עמלה בגין סרוב לביצוע העיסקה. רק במקרה של הכחשת עסקה תהיה עמלה.
   בהוראת קבע בנקאית, במקרה של חזרה מכל סיבה שהיא, בעל קוד המוסד יחויב בעמלת חזרה. סכום העמלה בערך 20 ₪ ולא תמיד ניתן לדעת מראש האם ההו"ק תחזור.
   
   לשם השוואה אם ניקח את הדוגמה שלמעלה הו"ק שסכום החיוב שלה הוא 18 ₪ ונניח שהיא למשך 12 חודשים. בגביה כהוראת קבע בנקאית סך העמלות במידה ולא יהיו חזרות של הו"ק יכולים להסתכם בסך של: 39 ₪ בעוד שסך כל ההוראת קבע 216 ₪.

באשראי סך כל העמלות יכולות להסתכם ב: 4.32 ש"ח

איך יתבצע תהליך הגביה?

תהליך גביית הוראת קבע בנקאית וחיוב באשראי שונים מאד זה מזה.

בהו"ק בנקאיות ישנו תהליך שעוברים עד שאפשר להתחיל לגבות.
יש להחתים את הלקוח על הוראת הקבע לאחמ"כ ללכת ולהחתים את הבנק שלו. לחכות שהבנק יאשר את החיוב וכל חודש לבדוק שאין ביטולים וחזרות ….
הדרך ארוכה ולא תמיד סכום הגביה ומס' התשלומים מצדיקים את זה.

באשראי התהליך הרבה יותר פשוט וזמין וחיוב באשראי הוא הפתרון האולטימטיבי לעסקאות טלפוניות ולעסקאות אינטרנטיות. אפשר להעביר מיד את החיוב בלי שהוא יפול בדרך.

מתי חשוב לנו שהכסף יכנס לחשבון?

מרכיב נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא הצורך בתזרים מזומנים בעסק שלכם.

בהוראת קבע בנקאית הכסף יכנס לחשבונכם ביום הגביה או יום למחרת, אולם בעת השידור לא ניתן לוודא במיידי שאכן כל העסקאות יעברו ורק יום או יומיים לאחר הגביה נדע אם הכל עבר.

בעסקת אשראי מיד עם הצגת החיוב בשב"א תתקבל התשובה אם העסקה עברה/ נכשלה ובמידה והעסקה עברה בהצלחה ניתן להיות בטוחים (כמעט במאה אחוזים) שהכסף יועבר לחשבון.
הכסף יועבר לפי ההסכם הקיים עם חברת האשראי בד"כ פעם או פעמיים בחודש.

לסיכום, בד"כ משתמשים בשני אמצעי התשלום לחיוב, אך בתחילת הפעילות פוסט זה יכול לעזור לכם עם איזה אמצעי תשלום להתחיל לגבות וכן גם בשעה שמשתמשים בשני אמצעי התשלום חשובה ההבחנה באיזה אמצעי תשלום להשתמש.