הגל השני של הקורונה מהווה את אחד הדברים המתסכלים ביותר. רבים מהמנכ"לים וממגייסי הכספים פונים אלינו וטוענים, שהם חשים תחושה של דכדוך, של חוסר שליטה, של חוסר וודאות.
אני לא מדברת רק על ארגונים שנסגרו או שמצבם הכלכלי קשה מאד בעקבות ירידה ברמת התרומות וביצירת מקורות מימון נוספים. הרגשת הדכדוך הזו מציפה גם מנהלים בכירים ומגייסי כספים שהצליחו לגייס אפילו בחדשים האחרונים סכומי כסף גבוהים עבור ארגוניהם.
העניין הוא, שאף אחד בעצם אינו יודע מה בדיוק יהיה מחר, והמח שלנו אינו יודע איך לפעול מול מה שהוא רואה כרגע. בעולם כולו מדברים על משבר שילווה אותנו עוד שנה ארוכה, לפחות עד יולי 2021, מערכת החינוך נערכת ללמידה מרחוק, העולם מייצר חוקי משחק חדשים, והשאלה היא: איפה אתה בתוך כל הסיפור הזה?
מתוך מאות האנשים הפונים אלינו מהארץ ומהעולם, זיהיתי תסמינים ייחודיים של מגפה תודעתית שמתפשטת כרגע, ואני מציעה לך לבוא ולבדוק האם התסמינים הללו מתארים גם אותך. אם כן- יש לנו חיסון עבורך. אם לא- שמור את החיסון בארון התרופות למקרה הצורך.
אני באופן אישי שוחחתי עם מנהלים רבים, שיש להם את התסמינים הבאים:
*תסמין 1*
בלי אנרגיות – מרגיש לא ממוקד ולא עושה את מה שאני צריך לעשות. מבזבז זמן. קורא את כל החדשות, כל העדכונים וכל האירועים הטפשיים, ומגלה ששוב עבר עליי יום שאינו מנוצל דיו, כפי שהייתי בעבר.
מוביל ל – >
*תסמין 2*
משהו בסיסי לא בסדר אצלי, אני אמור להתקדם יותר ולפעול יותר. אינני יודע מה לעשות כדי להביא עוד תרומות לארגון שלי. הראש שלי כבר לא עובד כמו פעם, ואני מרגיש שנמאס לי מהכל: נמאס לי מהקורונה; נמאס לי מביבי; נמאס לי מהנציגים שלנו; נמאס לי מהמצב; נמאס לי שאני מבזבז את הזמן.
מוביל ל – >
*תסמין 3*
הזמן עובר ואני עדיין לא מצליח להזיז את עצמי. אם הדבר יימשך ככה- זה יהיה אסון. אני רואה את הנתונים המפחידים של קריסת עולם העמותות וחושש שהמשבר, בקצב העבודה שלי, יגיע גם אליי. נגמרו לי התירוצים ואני חייב לעשות פעולות רציניות, שתבאנה לי כסף נוסף לעמותה. אני מתוסכל מזה שאני לא מצליח להרים את הראש ולעשות עוד כמה דברים.
מוביל ל- >
*החמרה של תסמין 1* – אין לי אנרגיה… וחוזר חלילה
השאלה היא: איך יוצאים מה'לופ' המחשבתי הזה ששואב אותנו למטה? איך מתמודדים עם התחושה הבלתי נעימה שאופפת את מוחנו?
חיסון דו שלבי לתסמינים:
ראשית, אני ממליצה לשים לב לתחושת ה'נאחס' ובמקום להרגיש שאנחנו לא בסדר, לחוש את הכאב כרצון לשינוי. להבין שהדבר הפנימי הזה אותו אנו חשים- בא במטרה להתחיל משהו חדש ושונה. נסה גם להשלים את המשפט הבא: "כל כך כואב לי לי כי _____________ …"
הנה כמה אפשרויות השלמה/ הדגמה למקרה שהראש שלך עובד פחות טוב בתקופה האחרונה:
אני מרגיש מדוכדך:
- כי אני לא מצליח לגייס כסף
- כי התוכניות הישנות שלי- לא עובדות כעת
- כי אני לחוץ מכל מה שלא יוצא אל הפועל
- כי אין לי כח להתחיל משהו חדש
- כי תורמים שאני פונה אליהם אומרים לי שאין להם כסף
- כי הייתי צריך להוציא הרבה עובדים לחל"ת
- כי אני לא יודע עד מתי זה יימשך
- כי חשוב לי לעשות משהו ולזוז
- כי אני מרגיש צורך בהתחדשות
השלב הראשון יעזור לך להבין מדוע אתה מרגיש ככה. עצם המיקוד בבעיה- יסייע לך לעבור לשלב הבא, שיעניק לך פתרון זמין ומיידי להסרת התחושה הזו.
השלב השני בחיסון, קשור בבחירת מטרה לטווח קצר הדרך כדי לצאת מהבלבול. הכוונה היא לבחור יעד קרוב וברור בטווח שבין שבועיים לחודש, ואז כל הבלבול ותחושת המתח/ חוסר הוודאות הפנימית ייעלמו כלא היו. בימים אלו אני אומרת ללקוחות שלי, שיש צורך להתארגן לקראת החודשיים הבאים מחד ולמצות את מקסימום העבודה בשבועיים הקרובים מאידך.
הכוונה היא, שתוכניות ארוכות טווח אינן יעילות. אם חשבנו, על פי משברים קודמים, שהקורונה תיעלם לאחר 3-4 חודשים, הרי שהמציאות מוכיחה אחרת, ומסתבר שהמסכות וההגבלות ילוו אותנו עוד חודשים ארוכים. לכן, נתכונן לחודשיים, נעבור את השבועיים, ואם יהיה צורך- נשנה את התוכנית.
אנחנו בתקופת חוסר וודאות שהולכת להמשך תקופה ארוכה. אמנם יש לכך השלכות רבות לעניין עולם הפילנתרופיה, וכדאי שנתארגן בהתאם. עם זאת- המטרה המוצבת צריכה להיות קצרת טווח. ברגע שהמטרה תוגשם- תחושת הניצחון תפיג את התחושות השליליות ובבדיקת הימצאות נגיף הדכדוך תצא באופן מובהק שלילי.
