נתאר לעצמנו אמא שנכנסת ל"כל בו שקל" במטרה לקנות לילדיה פרס על התנהגות טובה, היא יכולה לקנות להם פנס מחזיק
מפתחות ובזה לסיים ענין, הילדים בודאי ישמחו, והיא יכולה לקנות בכמה שקלים שיש לה מדבקות מעניינות עם כמה דפי עבודה לתעסוקה לאחרי צהרים,
כמה עולה בייביסיטר לשעה? 20?₪ האמא הזאת הפכה את ה-10 ₪ ל-30 ,₪ היא הפכה את הסכום כסף לשווה יותר ממה שהוא.
זה ההבדל בין מנהל עמותה או ארגון שלוקח את כל התרומות או התקציבים הממשלתיים שנכנסו ומכסה בהם חובות לבין מנהל או יו"ר שמשתמש בכסף בצורה
חכמה וחלק ממנו מוקדש לבנית הכנסות שמניבות עוד ללא הרבה מאמץ. כל מנהל עמותה מוסד או ארגון מציב לעצמו מטרות ויעדים בתחילת הדרך,
אבל בשביל להשיג מטרות צריך כסף והרבה כסף ומנהלי עמותות וארגונים רבים מוצאים את עצמם במצב שבו במקום להשקיע במטרה
שלשמה הוקמה העמותה הם מוצאים את עצמם בגדר רואי חשבון, תפקיד שמעולם לא חשבו להתעסק בו.
ובשביל פעילות למען נזקקים ונצרכים מכל סוג שהוא יש צורך בהכנסה פאסיבית קבועה, בלתי אפשרי שרעיונות ויוזמות שאמורים לפעול טוב בעולם יגנזו במגרה,
ואחת מההכנסות הפאסיביות המתאימות היא: נכס נדל"ניסטי שמשרת את מטרות העמותה.
להלן כמה דוגמאות לפני שניגש לאיך עושים את זה ומה ההבדל בין נכס של מישהו פרטי לנכס שרשום על שם העמותה:
1 .וילה במקום נידח בארץ והפיכתה לצימר נופש.
2 .רכישת דירות להשקעה במקומות נידחים וכמובן זולים, והשכרתם במחיר מוזל
(מתאים בעיקר לישיבות שיכולות להשכיר את הדירות לבחורי הישיבה בתחילת נישואיהם)
3 .שטח שאינו ראוי לבניה רוויה: מתאים לאטרקציות, מוזיאונים שמספרים על העמותה או הארגון, גלריות וסטודיו לפעילות.
4 .מוסדות חינוך רבים מחזיקים באולמות ענק שכמעט ואינם פעילים במשך השנה!
בעזרת יעוץ מקצועי של מעצבי פנים, שטחים אלו יכולים לשמש לאולמי שמחות, כנסים יזומים, להסרטות של הרצאות וכו'
(כאן יש צורך באשור מהעיריה ועיצוב יוקרתי מאד). הדוגמאות הן רבות מספור, מומלץ להתאים את הנכס לאג'נדה של העמותה אבל כמובן שהכל פתוח ואפשרי!
בשבילכם, הקמתי את אנסמבל דקור: מועדון האדריכליות ומעצבות הפנים בישראל שמאגד תחתיו משקיעים, יזמים, יועצי נדל"ן, עו"ד שמתמחים בנדל"ן,
אדריכליות ומעצבות פנים מומחיות, שנותנים שרות מקצועי בחצי מחיר מהעלות המקובלת בשוק!
