אל תשאל האם … שאל כיצד נכון להתאים כלים עסקיים וניהוליים למציאות העמותות מבלי לקלקל את היפה הטוב והערכי שפעילותן ?
עמותה היא אורגן שרוצה לקיים את עצמו ולהתפתח. במקרי הצלחה- שמתבטאים בכך שמומשו במלואם יעדי הקמתו, שיא ההצלחה מהווה סיבה לבטל את קיומו… . מה שבדרך כלל לא קורה כי הוא ימציא תכליות ויעדים חדשים שלא בהכרח מקובלים על החברים המייסדים… כדוגמא נביט אל זק"א שגדלה הרבה מעבר לצורכי תכלית הקמתה ואז החלה לספק גם שרותים לחיים ולא רק לשרידי המתים.
בהתבגרות עמותה מהקמה לשלבים של התמסדות ותפקוד שוטף, מתקבעים נוהגי ונהלי תפקוד אפורמליים שבחלקם עמומים, חלקם מושפעים ומשתנים כתוצאה מתלות יתר בדור מייסדים ( ובמיוחד אם הוא כריזמטי וריכוזי) או פרשנויות שונות, מציאות שמייצרת אתגר לעיתים מתסכל בין הרצון לתרום וליזום ובין ציפייה למשמעת ארגונית וסינרגיה של כוחות פועלים.
עולם העמותות כולל כאלו שמתנהלות באוריינטציה עסקית ונותנות שרותים בשם המדינה – בעיקר במישור הטיפולי חברתי וכאלו שקמות ומתקיימות בשם ערכים חברתיים, דתיים, סביבתיים או איגוד של סוגי עיסוק, בילוי, תחביב.
עמותות שיש להן שרות ללקוח חיצוני משלם ( או שמשלמים עבורו ) קרובות יותר לעולם העסקי .הן חיות את הצורך המתמיד להשיג תקציבים ולגבות על השרות כך "שיישאר כסף בקופה" . החיים קלים יותר כאשר הן "התנחלו" על מונופול שרות שהרשויות מסמיכות לספק אותו רק באמצעותן ולמעשה מבטלות סיכוי לתחרות. החיים ברורים יותר כאשר יש מדד חיצוני כמו כסף , תקציב, רווחיות -שמשקף הצלחה או כישלון.
בעמותות ,שבהן החברים הם הלקוחות הפנימיים (!) אלו שניזונות בעיקר מדמי החבר ותרומות, החיים מסובכים יותר משום שמדדי האפקטיביות שלהם הם פנימיים ומהותיים. מדדים ערכיים חברתיים סביבתיים. שרובם אינם מוגדרים בחדות ובפרוט וניתנים לפרשנות מרובה ושונה עם קושי ביכולת יכולת והערכת ההישגים .
אלו שמספקות שרות ללקוח חיצוני יתקיימו באמצעות המנגנון הניהולי השוטף "שלטון השכירים" גם אם החברים יאבדו מחוייבות והזדהות איתן. אלו שלהן יש רק לקוח פנימי – החברים שהם גם בעלי הבית ..אלו ידעכו כאשר הן תרדנה ביכולת לספק תשובות רגשיות ערכיות ומעשיות לצורכי חבריהן שסביר שיגדילו דרישות . הפער יביא לאכזבה, תסכול, אדישות, הימנעות ולבסוף נטישה.
אז מה עושים.. לוקחים כלים ניהוליים כמו תכנון וניהול לפי יעדים, תכנון פיננסי, תוכניות עבודה, וייעול תהליכים, פתוח מנהיגות , נהול מטריציוני או אחרים ו"מלבישים" אותם על העמותה??.
התוצאה הצפויה- סיכוי גבוה לכישלון והרעה במצב !
הסיבות הן שה "כלים" המסדירים יפגשו בהתנגדות עקב מציאות אופיינית של בלבול בין תפיסת מציאות דמוקרטיה שיוויונית לבין היררכיה מבנית. קושי בניהול מתנדבים שרוצים אבל לא תמיד מחוייבים למה שלא מתאים להם. תהליכי קבלת החלטות ושרשורן שאינם בהכרח מוסדרים ומובנים . תרבות של "אנטי שליטה" וצורך בביטוי עצמי ועצמאי של תחושת השליחות. העדר בהירות לגבי התוצרים ויעילות התהליכים. העדר משילות של ועד מנהל באופרציה שלעיתים חלשה בניהול המקצועי והתפעולי , תלות במייסדים כריזמטיים או תורמים שתלטנים ועוד..
הדרך היחידה המוכחת היא יעוץ בתצורת חייטות מותאמת הלומד ומאבחן את התרבות והמציאות הארגונית ובונה את הכלים ואת דרך הטמעתם בהתאמה למאפיינים ותוך נהול זהיר מושכל ורב שלבי של הנחלת הנדרש.
אם לא נזהה את מאפייני האקלים הארגוני נושאים כמו: קונפורמיות או פתיחות, בהירות או ערפל בסמכות ואחריות, בהירות עקביות ומיקוד בערכים ולאורם ביעדים, תגמולים מניעים או בולמים מחוייבות (סמויים וגלויים), לכידות וגיבוש.. או להפך, דפוסי תקשורת ארגונית ובין אישית, קיום מקצועיות רלוונטית מובילה ומשפיעה.. או רדידות, שדה הכוחות של הפוליטיקה הפנים ארגונית, מידת הגיבוי הציבורי, הממשלתית, קיום ושימוש בכלי נהול…נהפוך להיות לויין חולף בשמי העמותה במקום גורם ליבה שיפתח אותה בעבודה מושכלת איתה ומולה.
לעבוד נכון ולהצליח משמעותו שאין קיצורי דרך. משמעותו למידה עמוקה של אקלים תרבות ומאפייני העמותה, התאמת כלים והנחלה הדרגתית ורב שלבית תוך התייחסות לכל הגורמים המקשים והתומכים.
לא תוכל להגיע לגדה מנגד באם לא תרפה ידיך מהגדה הנוכחית. ואם תוסיפו לכך סירה ונווט שינווטו ויסייעו , תגבירו את סיכויי ההצלחה!
איתכם בדרך.
ד"ר טוביה רינדה
אתר:www.drtuviarinde.com . מייל :[email protected] טלפון:0532234805 .פקס 046180632.